אין איסור גורף לצום כאשר יש מחלה מעי דלקתית. יתרה מכך, מחלת קרוהן של המעי הדק לעיתים מגיבה באופן חיובי להפסקת כלכלת המזון ומתן מנוחה למעי. באופן נדיר אנו אף נזקקים לטיפול זה בזמן אשפוז עבור מחלה קשה ועקשנית. אך יש לציין כי במקרים אלו, בניגוד לצום דתי רגיל, אנו מזינים את המטופל בהזנה תוך ורידית כך שהגוף בכל זאת מקבל את מלוא התצרוכת הקלורית והתזונתית.
על כן מאובחן במחלת מעי דלקתית במצב תזונתי תקין שמחלתו בתקופת הפוגה מלאה, בדיקות הדם תקינות ומרגיש כבריא, יכול בעקרון לצום בכפוף ליעוץ הרופא המטפל היות וכל מקרה לגופו. בכל מקרה שיש הוראת רופא שלא לצום, קיימת חובה הלכתית לקיים הוראה זו. יש לתת את הדעת על המשך לקיחת תרופות קבועות ויש כאלו שאין ליטול על בטן ריקה, ואז אם אין אפשרות לדחות את לקיחת התרופה לאחר סיום הצום יש לאכול מעט לפני הנטילה.
היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בהחלטה לגבי צום במחלות מעי דלקתיות היא סוג הצום. צום יום כיפור הוא החמור ביותר שכן הוא חיוב מהתורה, לאחר מכן צום תשעה באב ולבסוף – שלושת הצומות הרגילים (עשירי בטבת, יז' בתמוז, תענית אסתר, וצום גדליה) –שהינם קלים יותר מבחינה הלכתית. תענית אסתר קלה אף יותר. ההבדל בין יום הכיפורים לתשעה באב בעניין חולים הוא, שביום הכיפורים מתירים לאכול רק כשיש פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, ובתשעה באב לא חייבו את החולים לצום ומתירים להם לאכול ולשתות גם אם אין פיקוח נפש. בצומות הרגילים החולים בוודאי פטורים.
בהיבט הלכתי, חולים שאינם יכולים לצום יכולים במקרים מסוימים לבצע "אכילה ושתייה לשיעורים" – כלומר אכילה ושתיה פחות מ'שיעור' – כפי שמוגדר בהלכה היהודית והשהייה בין אכילה לאכילה, ובין שתייה לשתייה. האכילה לשיעורים נדרשת מבחינה הלכתית רק ביום הכיפורים. בתשעה באב (ובודאי בצומות הרגילים), לפי דעת רוב הפוסקים, חולים שמותר להם לאכול יכולים לאכול כרגיל ולא צריכים לאכול לשיעורים. אמנם נהגו לאכול אוכל פשוט ומזין ולא לאכול מעדנים. כך גם לגבי אכילת בשר ויין. בשתייה, 'שיעור' מוגדר ככמות משקה שבה לחי אחת בלבד מלאה במשקה. 'שיעור' מוערך אצל אדם ממוצע ככמות השווה ל- 40 סמ"ק משקה. באכילה מקובל שפחות מ'שיעור' הוא נפח מזון הנמוך מ-45-30 סמ"ק. באשר ל "השהייה", לפי ההלכה ניתן לאכול ולשתות כמות של פחות מ'שיעור' אחת ל 4-9 דקות על פי השיטות ההלכתיות השונות.
אז איך והאם נצום השנה?
• צום לא מומלץ בזמן מחלה פעילה. בוודאי אלו שלהם מחלה פעילה קלינית (כגון המצאות של שלשול, כאב בטן וכד') אך גם נדרשת זהירות יתרה אם בדיקות המעבדה לא תקינות (כגון עליה במדדי הדלקת בדם או בצואה או ירידה ברמת החלבון בדם) גם בנוכחות רגיעה קלינית.
• במחלה לא פעילה אבל מלווה בתחושת חולשה (למשל כתוצאה מחסר ברזל או ויטמינים, או לאחר ניתוח) צום מלא עלול להחמיר את ההרגשה ואף לגרום לעילפון.
• במצבי תת-תזונה, או לאחר ניתוחים, יש צורך במאמץ מרוכז להשלים חסרים ולהעלות במשקל, ועל כן צום עלול להוות גורם מעכב בהחלמה גם אם המחלה ברגיעה.
• נטילת תרופות שלא ניתן לדחות לאחר הצום ודורשות נטילה על בטן מלאה, שוללת קיום צום מלא.
המלצות כלליות:
• במשך היום שלפני הצום ובעיקר בארוחה המפסקת, מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ומלאות בעלות אינדקס גליקמי נמוך כגון פסטה, אורז לבן או אורז מלא ושיבולת שועל ולשתות הרבה. משקאות תוססים ואלכוהול לא מומלצים.
• במהלך הצום יש להיות ערים לתסמינים חריגים ולהקשיב לגוף. במידה ויש חולשה מעבר למצופה, הרגשה רעה או תלונות לא צפויות אחרות יש לאכול ולשתות באופן מידי ולפנות לטיפול רפואי. אנו מחמירים לא רק בפיקוח נפש אלא אף בספק פיקוח נפש, אפילו ביום כיפור וקל וחומר בצומות האחרים.
• בסיום הצום מומלץ לשוב ולאכול באופן מדורג ומבלי להעמיס על מערכת העיכול.

אדגיש ואציין כי במידה ואתם סובלים מבעיות בריאותיות נוספות יש להתייעץ עם הרופא/ה לפני שאתם צמים .

אז איך אנחנו מכינים את הגוף לצום?
– יומיים לפני הצום יש לשתות הרבה מים (2.5-3 ליטר) ולא רק בארוחה המפסקת . מומלץ להימנע ממשקאות מוגזים וממותקים שעלולים לגרום לנפיחות וצימאון מוגבר.
– יש להמעיט בצריכת משקאות המכילים קפאין (קפה, תה שחור וירוק, שוקו, משקאות אנרגיה) שעלול לשתן. לאוהבי הקפה מומלץ להתחיל להפחית קפה מספר ימים לפני הצום
– דפוס האכילה בניגוד לדפוס השתייה צריך להישאר זהה , הקפידו על שיגרת התזונה הרגילה שלכם.
– מומלץ כי ארוחת הצהריים שלפני הצום תהיה קטנה וקלה, על מנת לא להגיע מלאים ושבעים לארוחה המפסקת.
– בארוחה המפסקת מומלץ לשלב מרק ירקות עשיר שתורם לשובע ומהווה מקור טוב לנוזלים ומלחים .
– בארוחה המפסקת יש לשלב מנת חלבון רזה ולא מטוגן כגון טופו, חזה עוף, דג אפוי או צלוי או מנת פשטידה או קציצות מביצים וגבינות. במידה ויש אי סבילות ללקטוז ניתן להוסיף גבינות דלות לקטוז כגון יוגורט נטול לקטוז או גבינות קשות .
– יש להוסיף לארוחה זו מקורות של שומן בריא כגון שמן זית,טחינה, אגוזים ואבוקדו. שומן יעקב את הריקון הקיבתי ויתרום לשובע ממושך
– יש להקפיד שהארוחה המפסקת תכלול את כל אבות המזון (פחמימה מורכבת כגון אורז או פסטה, שומן איכותי, חלבון רזה כגון חזה עוף או טופו וירקות בכמות נאותה) . גם זה מעריך את הריקון של האוכל מהקיבה ויתרום בתחושת שובע ממושכת יותר.
– יש להימנע מפחמימות פשוטות כגון חלה, מאפים, עוגות ועוגיות שיכולות להעלות את רמות הסוכר בצורה מהירה וירידה מהירה ולגרום לעייפות
– יש לצרוך פחמימות מורכבות בשביל לספק "מחסן אנרגיה" . פחמימות מורכבות הן לחם, פסטה, אורז, בורגול, סולת וקוסקוס, בטטה, גריסים, תפוח אדמה, כוסמת, קינואה וקיטניות קלות לעיכול בכמות קטנה כגון עדשים כתומות
– יש להימנע מצריכה של ירקות מצליבים כגון כרוב, כרובית או ברוקולי שעלולים ליצור גזים ואי נוחות במערכת העיכול.
– יש לשלב כמות נאותה של סיבים. סיבים אף הם גורמים לריקון קיבתי איטי יותר ויכולים לתרום לתחושת שובע. מזונות אלו הם – ירקות , פירות, דגנים מלאים, קיטניות, זרעים ואגוזים. במידה ויש מחלה עם היצרות אפשר לקלף ולרסק את הירק או הפרי, כמובן שיש להיוועץ עם דיאטנית.
– אין לאכול אוכל מתובל יתר על המידה בסויה, מלח או אבקות מרק. התיבול עלול לגרום לתחושת צמא מוגברת ומתמשכת.
– אין לאכול מעבר לתחושה שנעימה לנו .

איך נשבור את הצום ?

– יש להתחיל בשתיית מים או נוזלים אחרים כגון תה מעט ממותק או מרק צח.
– יש להתחיל לאכול תחילה מזונות קלים לעיכול בשביל שמערכת העיכול תחזור לעבוד בצורה הדרגתית כגון פרי, פרוסת עוגה בחושה ,לחם אחיד עם כפית ממרח מתוק , גבינה רזה או יוגורט.
– אכילת יתר בסיום הצום עלולה לגרום להרגשה רעה
– לאחר 45 דקות אכלו את הארוחה העיקרית כאשר ההרכב המומלץ שלה הוא מנת חלבון רזה (ביצה, מוצרי חלב , עוף או דג) + מנת פחמימה מורכבת כגון אורז, תפוח אדמה, בטטה או לחם ומנת ירק בינונית . ארוחה זו מאוד זהה לארוחה המפסקת.
– אין לאכול אוכל כבד או מטוגן בסיום הצום.
– חשובה אכילה איטית וקשובה. במידה ואתם מרגישים כבדות או חוסר נוחות במערכת העיכול יש להפסיק לאכול ולנוח מעט ולאפשר זרימת דם תקינה למערכת העיכול.
– אין צורך להשלים את כל מה שהחסרתם בארוחה זו